|
|
| |
שאל את הרב 
|
|
מדור שאל את הרב לשאלות בהלכה ביהדות אמונה והשקפה. במדור זה מאגר שאלות ותשובות המכיל אלפי שאלות שנשאלו דרך מדור זה ונענו ע"י רבני הישיבה שליט"א, ובראשם מרן ראש הישיבה הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א.
כדי לשלוח שאלה
הקש כאן.
לנוחיות הגולשים השאלות מויינו לנושאים כלליים ובתוך כל נושא ישנם תתי נושאים.
|
| | | |
| | מס' שאלה: 6132
להשתמש בתנור שכבר דלוק לפני השבת
שאלה: אם הבנתי נכון, יש איסור להשתמש בתנור אפיה בשבת לחימום מאכלים יבשים אף שהוא נמצא על חום קבוע ,שמא האויר החצוני יביא להורדת החום. האם הבנתי נכון ? ועל אותו עקרון, מה ההבדל בהפעלת המזגן בחורף(כחימום) ע"י שעון שבת כאשר המזגן בעצם מחמם את האויר החיצנוי הקר שמגיע מבחוץ, וכך מחמם את הבית ואת דייריו?
תשובה: אסור להשתמש בתנור אפיה לחמם מאכלים יבשים גם אם אין לחוש להורדת החום, והטעם משום שתנור זה מקום שרגילים לאפות בו לכן אסרו חכמים לתת בתוכו מיני מאכלים משום שנראה כמבשל. אמנם תבשיל שכבר היה בתנור והוציאו ורוצה להחזירו לשמור על חומו, מותר להחזירו לשם, שלא אסרו אלא כשנותן מתחילה. או שהיה מונח במקרר ורוצה להחזירו לתנור.ומה שחששתם משום הורדת החום, החשש בזה אינו דוקא למי שרוצה להשתמש לחמם בתנור אלא גם למי שפותח את התנור להוציא ממנו מאכלים. והאיסור בזה משום שגורם לטרמוסטט להפעיל את התנור מחדש. ולכן מי שרוצה לפתוח תנור, בין כדי להוציא ממנו מיני מאכל בין להחזיר לתוכו תבשיל לשמור על חומו יקפיד לפותחו כשהוא פועל, והיינו כשהמנורה דלוקה, שאז אינו גורם להדליק את התנור, אלא להמשיך את פעולתו, ואין בזה איסור. ואף שמוריד את החום באותה שעה אין בזה כלום
הרב המשיב: הגאון רבי אהרן מאזוז שליט"א, חבר בבית ההוראה שע"י בד"ץ משפט וצדק שע"י הישיבה | |
| | | |
| | | |
| | מס' שאלה: 6131
להשתמש בתנור שכבר דלוק לפני השבת
שאלה: בס"ד
אם הבנתי נכון, יש איסור להשתמש בתנור אפיה בשבת לחימום מאכלים יבשים אף שהוא נמצא על חום קבוע ,שמא האויר החצוני יביא להורדת החום. האם הבנתי נכון ? ועל אותו עקרון, מה ההבדל בהפעלת המזגן בחורף(כחימום) ע"י שעון שבת כאשר המזגן בעצם מחמם את האויר החיצנוי הקר שמגיע מבחוץ, וכך מחמם את הבית ואת דייריו?
תשובה: 1.אסור להשתמש בתנור אפיה לחמם מאכלים יבשים גם אם אין לחוש להורדת החום, והטעם משום שתנור זה מקום שרגילים לאפות בו לכן אסרו חכמים לתת בתוכו מיני מאכלים משום שנראה כמבשל. אמנם תבשיל שכבר היה בתנור והוציאו ורוצה להחזירו לשמור על חומו, מותר להחזירו לשם, שלא אסרו אלא כשנותן מתחילה. או שהיה מונח במקרר ורוצה להחזירו לתנור.ומה שחששתם משום הורדת החום, החשש בזה אינו דוקא למי שרוצה להשתמש לחמם בתנור אלא גם למי שפותח את התנור להוציא ממנו מאכלים. והאיסור בזה משום שגורם לטרמוסטט להפעיל את התנור מחדש. ולכן מי שרוצה לפתוח תנור, בין כדי להוציא ממנו מיני מאכל בין להחזיר לתוכו תבשיל לשמור על חומו יקפיד לפותחו כשהוא פועל, והיינו כשהמנורה דלוקה, שאז אינו גורם להדליק את התנור, אלא להמשיך את פעולתו, ואין בזה איסור. ואף שמוריד את החום באותה שעה אין בזה כלום
הרב המשיב: הגאון רבי אהרן מאזוז שליט"א, חבר בבית ההוראה שע"י בד"ץ משפט וצדק שע"י הישיבה | |
| | | |
| | | |
| | מס' שאלה: 6130
חשיבות סעודה רביעית
שאלה: 1. האם בסעודה רביעית בעינן כוונה לצאת י"ח סעודה רביעית? כלומר, אם אכל סתם בלי שום כוונה, יצא י"ח? 2. האם מועילה כוונה הפוכה, שאיני רוצה לצאת י"ח סעודה רביעית בפת או במזונות שאני אוכל במוצאי שבת. לדוגמא, אם במוצאי שבת אני אוכל פרוסת לחם, ומתכוון לא לצאת, כי אני רוצה לעשות סעודה רביעית מפוארת יותר. האם מועילה כוונה? 3. מה הקשר והסגולה של סעודה רביעית לתחיית המתים?
תשובה: 1. סעודה רביעית כמו כל המצוות שגם אם אכל בלי שום כוונה יצא כמבואר
2. מועילה כוונה הפוכה כדי שלא לצאת ידי חובה, וכן הורה מרן הגאון רבנו עובדיה יוסף שליט"א לאפות מצוות שלא לשם מצוה לחיילים לפני פסח
3. יש עצם קטנה הנקראת נסכוי שממנה נעשה כל גוף האדם בתחיית המתים והוא ניזון רק מסעודה רביעית
הרב המשיב: הגאון רבי מיכאל סגרון שליט"א, ר"מ ומשגיח ישיבה גדולה | |
| | | |
| | | |
| | מס' שאלה: 6129
שאלה: למה בשירת הים בפסוק: "מי כמכה באלים ה' מי כמכה נאדר בקדש" הכמכה השני מקבל דגש ב כ' ?
תשובה: ישנם כמה סיבות אך הפשוטה והידועה ביותר היא משום שפסל מיכה עבר עם ישראל בים סוף ואם נאמר מי כמכה ללא דגש עלול להשמע מי כ מיכה כלומר ששרים על פסל מיכה ולכן בא דגש.
הרב המשיב: רב תורן שליט"א בבית ההוראה שע"י בד"ץ משפט וצדק שע"י הישיבה | |
| | | |
| | | |
| | מס' שאלה: 6128
שאלה: בתשובה 5275 כתבתם שאסור להחזיק סכך באזיקון. ויש להעיר על כך שזה מותר לדעת מרן הש"ע וכמ"ש המ"ב סי' תרכ"ט סקכ"ב וכ"כ בהערות איש מצליח שם שכן דעת מרן אפי' לכתחילה.ע"ש. וא"כ לשון התשובה ש"אסור" לקשור בזה, אינו נכון. ויש לתקן שיש להחמיר שלא לקשור בזה.
תשובה: התשובה נכתבה על פי תשובה בעל פה שענה מרן ראש הישיבה לשואלו ממש באותו היום שנשאלה שאלה זו.
הרב המשיב: רב תורן שליט"א בבית ההוראה שע"י בד"ץ משפט וצדק שע"י הישיבה | |
| | | |
| | | |
| | מס' שאלה: 6126
אייך לגרום לאנשים לכבות את הפלאפון בכניסתם לבית הכנסת
שאלה: כיצד יש לנהוג על שנשמעים צלצולי פלאפון בשעת התפילה הדבר חוזר על עצמו, על אף שמעוררים בתור גבאי בית הכנסת אולי לקנוס כספית?
תשובה: כדאי לתלות מודעה שמי שלא נהזר בזה יתרום סכום מסוים (למשל 50 ש"ח ) לבית הכנסת . ואין עונשים אלא אם כן מזהירין.
הרב המשיב: מרן ראש הישיבה, הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א | |
| | | |
| | | |
| | מס' שאלה: 6125
לערוך חתונה בשנת אבל
שאלה: זוג שרוצים להתחתן כאשר האמא של הכלה לעתיד התחילה שנת אבל (לפני כחודש בערך), האם יקיימו את החתונה או ידחו אותה לאחר שנת האבל (ההחלטה להינשא התקבלה ע"י הזוג לאחר השבעה)?
תשובה: מצוה לערוך את החתונה כמה שיותר מוקדם ומותר לאמא של הכלה להשתתף בכל החתונה של בתה הכלה.
הרב המשיב: הגאון רבי מצליח חי מאזוז שליט"א, ר"מ בישיבה, נכד לגאון "האיש מצליח" | |
| | | |
| | | |
| | מס' שאלה: 6124
לתייג סת"ם על ידי בן שש עשרה
שאלה: האם מותר לילד בן שש עשרה לתייג סת"ם?
תשובה: אף לענין כתיבה ממש יש מקילים (עיין בסימן ט"ל במגמ' ס"ק א' ובאחרונים שם). אבל תגין אפשר להקל בפשיטות אחר דמעיקר הדין אין עשיית התגין מעכבת (עיין בשו"ת יביע אומר חלק ט' חיו"ד סימן כ'). אלא שלמעשה כדאי להחמיר בדבר, כמו ששמעתי מהרב הגאון שלמה מועלם נר"ו שכמה פעמים קרה מכשולות בתיוגים שהדביקו אותיות ולאחר מכן גרדו, והתפלין נפסלו, ולכן לא כדאי לתייג על ידי מי שאין לו תעודה (ותעודת סופר מקבלים רק מגיל שמונה עשרה).
הרב המשיב: הרב הגאון, רבי אדיר הכהן שליט"א, חבר בבית ההוראה שע"י בד"ץ משפט וצדק שע"י הישיבה | |
| | | |
| | | |
| | מס' שאלה: 6123
האוכל פת בחג הסוכות להפיג הטעם המלוח בפיו האם חייב לאכול בסוכה
שאלה: אדם שאוכל לחם בסוכות, לא כדי להשביע רעבונו, אלא משום שאכל מאכל מר או מלוח אחר, ורוצה להפיג את המליחות על ידי שיאכל לחם, האם חייב לאכול את הלחם בסוכה, או שכמו שמצינו לעניין דיני ברכות הנהנין שמאכל הנאכל רק על מנת להפיג את המליחות- אין מברכים עליו, מדיני עיקר וטפל, כך נאמר אף לעניין סוכה- שמי שאכל מאכל מלוח שאינו חייב בסוכה, ורוצה אחר כך לאכול לחם כדי להפיג את המליחות- לא יצטרך לאכול את הלחם בסוכה.
תשובה: אם כל מטרתו רק להפיג עד שלא מברך עליו, ממילא אינו קובע עליו סעודתו, והוא בא אגב מאכל אחר. ועיין בספר חזון עובדיה - סוכות (עמוד קל"ד) בנדון אחר שתלה דין חיוב אכילתו בסוכה בדין אם חייב לברך באותו מקרה ברכת המזון. וכיון שאינו נחשב אכילת קבע ממילא אין חיוב לאוכלו בסוכה (עיין בשולחן ערוך סימן תרל"ט ס"ב).
הרב המשיב: הרב הגאון, רבי אדיר הכהן שליט"א, חבר בבית ההוראה שע"י בד"ץ משפט וצדק שע"י הישיבה | |
| | | |
|